About
שלושה כוכבים על במה אחת: יבגני קיסין, יוליאן רחלין ומישה מאיסקי מנגנים את בטהובן בתל אביב
שלושה שמות, שכל אחד מהם לבדו ממלא את אולמות הקונצרטים הגדולים בעולם. שלושה מוזיקאים הנמנים זה שנים עם הבולטים והידועים ביותר על במות המוזיקה הקלאסית הבינלאומית.
ב־2 במארס 2027 ייפגשו על במת היכל התרבות בתל אביב הפסנתרן יבגני קיסין, הכנר יוליאן רחלין והצ׳לן מישה מאיסקי. הקונצרט החד־פעמי של שלושת האמנים הגדולים יוקדש כולו ללודוויג ואן בטהובן.
בתוכנית: שלוש שלישיות לפסנתר, שנכתבו בתקופות שונות בחייו של בטהובן. זוהי הזדמנות נדירה לעקוב בערב אחד אחר התפתחות המלחין: מהיוצר הצעיר, שרק החל לגבש ולהשמיע את קולו המוזיקלי הייחודי, ועד למאסטר הבשל, שגבולותיה המסורתיים של המוזיקה הקאמרית נעשו צרים מדי עבורו.
את הערב תפתח השלישייה לפסנתר מס׳ 3 בדו מינור, אופ׳ 1 מס׳ 3 — אחת משלוש היצירות שנכללו באופוס הראשון שבטהובן פרסם. השלישיות ראו אור בשנת 1795 והוקדשו לנסיך קרל ליכנובסקי, פטרון אמנות וינאי שמילא תפקיד חשוב בדרכו של המלחין הצעיר.
בטהובן נמצא עדיין בראשית דרכו, אך כבר בשלישייה המוקדמת הזאת אפשר לזהות את רוחו החדשנית של מי שעתיד לכתוב את הסימפוניות הגדולות. ההרכב הקאמרי הקלאסי — פסנתר, כינור וצ׳לו — מקבל אצלו ממדים בלתי רגילים לתקופתו. במקום המבנה המקובל בן שלושה פרקים, בונה בטהובן מחזור בן ארבעה פרקים, המזכיר במבנהו סימפוניה ומסתיים בפינאלה מהיר.
היצירה הבאה בתוכנית לוקחת את המאזינים לתקופה אחרת לגמרי. שלישיית הפסנתר ברה מז׳ור, אופ׳ 70 מס׳ 1, הידועה בכינויה ״הרוחות״, אף שבטהובן עצמו לא העניק לה את השם הזה.
הכינוי נקשר בעיקר לפרק השני Largo assai ed espressivo - רקע טרמולו חרישי בפסנתר עולה מנגינה קודרת, והמוזיקה מקבלת גוון מסתורי, כמעט מעולם אחר. הניגוד לפרקים הסובבים אותה נעשה בשל כך עז עוד יותר. הפרק הראשון נפתח באוניסון החלטי של שלושת הכלים ומתפתח בניגוד לציפיות המקובלות של התקופה: הליריות מופיעה דווקא במקום שבו מצפים לתנועה ולפעילות, ואילו האופי האנרגטי יותר מתפרץ במקום בלתי צפוי. הפינאלה מנער מעליו את האפלה של ה-Largo והתנועה ושמחת החיים שבות לשלוט במוזיקה.
״הרוחות״ הפכה לאחת משלישיות הפסנתר המפורסמות ביותר של בטהובן — אולי שנייה בפופולריות רק ליצירה שתחתום את הקונצרט.
שלישיית הפסנתר מס׳ 7 בסי במול מז׳ור, אופ׳ 97 — ״הארכידוכס״ — היא כבר יצירתו של בטהובן הבשל. שמה נובע מן ההקדשה לארכידוכס רודולף מאוסטריה, תלמידו ופטרונו של המלחין.
״הארכידוכס״ היא יצירה שבה נדמה כי המוזיקה הקאמרית פורצת את גבולותיה שלה. שלושת הכלים שווי מעמד: אין זו עוד התבנית שהייתה מקובלת בעבר, שבה הכינור והצ׳לו מלווים את הפסנתר, אלא שיחה בין שלושה קולות עצמאיים ושווי ערך.
היקפו של המחזור בן ארבעת הפרקים, עושרו של החומר המוזיקלי והמורכבות של הדיאלוג בין הכלים מקרבים את השלישייה, בממדיה ובעוצמתה, לעולם הסימפוני. היא נפתחת ב-Allegro moderato אצילי ומאופק, ממשיכה בסקרצו קליל ותוסס ובווריאציות המרוכזות של Andante cantabile הזורמות ללא הפסקה אל הרונדו המסיים. היצירה נחתמת במוזיקה מלאת אנרגיה ושמחה.
ל״שלישיית הארכידוכס״ קשור גם פרק דרמטי בביוגרפיה של בטהובן עצמו. בביצוע הפומבי הראשון שלה, באביב 1814, ישב המלחין עצמו ליד הפסנתר, לצד הכנר איגנץ שופנציג והצ׳לן יוזף לינקה. הייתה זו הופעתו האחרונה של בטהובן כפסנתרן בפני קהל: אובדן השמיעה המתקדם כבר לא אפשר לו להמשיך בקריירה הקונצרטנטית.
בטהובן הפך את שלישיית הפסנתר לשיחה אמיתית בין שלושה קולות בולטים. בקונצרט הקרוב תקבל השיחה הזאת משמעות מיוחדת: משתתפיה יהיו מישה מאיסקי, יבגני קיסין ויוליאן רחלין — שלושה מוזיקאים בעלי ביוגרפיות אמנותיות שונות מאוד, שייפגשו לראשונה על במה קאמרית בתל אביב.
יבגני קיסין, שהמבקרים המוזיקליים הציבו בשורה אחת עם ממשיכי דרכם של ארתור רובינשטיין, סביאטוסלב ריכטר וולדימיר הורוביץ, כבש את הבמות הבינלאומיות עוד בילדותו. כבר בגיל שנתיים החל לנגן משמיעה ולאלתר בפסנתר, בגיל שש התקבל לבית הספר למוזיקה ע״ש גנסין, ובגיל עשר כבר הופיע עם תזמורת.
הפריצה הבינלאומית הגיעה בשנת 1984, כאשר קיסין בן ה־12 ביצע באולם הגדול של הקונסרבטוריון במוסקבה את שני הקונצ׳רטי לפסנתר של שופן.
בהמשך הופיע עם הרברט פון קראיאן והפילהרמונית של ברלין, ערך הופעות בכורה ב-BBC Proms ובקרנגי הול וניגן עם כמעט כל התזמורות החשובות בעולם תחת שרביטם של מנצחים ובהם דניאל בארנבוים, קרלו מריה ג׳וליני, מסטיסלב רוסטרופוביץ׳, ג׳יימס לוויין וסייג׳י אוזאווה. קיסין הוא זוכה שני פרסי גראמי ושלל פרסים בינלאומיים, וכן בעל תוארי דוקטור לשם כבוד ממספר אוניברסיטאות, בהן האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
גם יוליאן רחלין החל את הקריירה הבינלאומית שלו בגיל צעיר במיוחד. בגיל 14 הופיע לראשונה עם הפילהרמונית של וינה בניצוחו של ריקרדו מוטי והיה לסולן הצעיר ביותר בתולדות התזמורת.
מאז הופיע ככנר וכוויולן עם התזמורות המובילות בעולם כגון תזמורת הקונצרטגבאו המלכותית, התזמורת הסימפונית של שיקגו, הפילהרמונית של ניו יורק, תזמורות פילדלפיה וקליבלנד, התזמורת הסימפונית של רדיו בוואריה והפילהרמונית של הונג קונג. רחלין עלה לבמה עם מנצחים בולטים ובהם מאריס יאנסונס, לורין מאזל וזובין מהטה.
במהלך כמעט ארבעה עשורים הפך רחלין מילד פלא וירטואוז לאמן שפעילותו חורגת הרחק מעבר לקריירה של סולן. זה למעלה מעשרים שנה הוא מופיע גם כמנצח על התזמורת הסימפונית של שיקגו, התזמורת הסימפונית של וינה ותזמורת תיאטרון לה סקאלה.
כיום הוא עומד בראש התזמורת הסימפונית של קריסטיאנסנד בנורווגיה, משמש שותף אמנותי של הפילהרמונית הממלכתית של ריינלנד־פפאלץ ושותף מוזיקלי של התזמורת הסימפונית של יאמאגאטה ביפן. בשנים 2023–2026 כיהן גם כמנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית ירושלים.
מישה מאיסקי הוא הצ׳לן היחיד בעולם שלמד אצל שניים מגדולי המאסטרו של המאה ה־20 — מסטיסלב רוסטרופוביץ׳ וגרגור פיאטיגורסקי. הוא נולד בלטביה, התחנך ברוסיה ובהמשך עלה לישראל, והופיע עם התזמורות והמנצחים הגדולים בעולם — מלאונרד ברנשטיין וקרלו מריה ג׳וליני ועד זובין מהטה, ולדימיר אשכנזי וגוסטבו דודאמל.
רוסטרופוביץ׳ תיאר את מאיסקי כאחד הכישרונות הבולטים ביותר בדורו, שבנגינתו משתלבים ״שירה ועדינות מעודנת עם טמפרמנט אדיר וטכניקה מבריקה״.
במשך יותר משלושים שנה היה מאיסקי אמן בלעדי של Deutsche Grammophon . הדיסקוגרפיה שלו כוללת עשרות הקלטות עם הפילהרמונית של וינה, הפילהרמונית של ברלין, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית של לונדון והרכבים מובילים נוספים. בין שותפיו הוותיקים לבמה נמנים מרתה ארגריץ׳, יצחק פרלמן, גדעון קרמר, מקסים ונגרוב ולאנג לאנג.
מאיסקי, קיסין ורחלין נפגשו לא פעם על הבמות הגדולות בעולם ומכירים היטב זה את זה כשותפים למוזיקה קאמרית. לכן הקונצרט הקרוב צפוי להיות הרבה יותר ממפגש בין שלושה סולנים יוצאי דופן. זוהי הזדמנות נדירה לשמוע שלושה אמנים שיודעים להקשיב זה לזה, להגיב זה לזה וליצור יחד מוזיקה כאן ועכשיו.
הקהל יוכל ליהנות לא רק מן הווירטואוזיות של שלושת המבצעים, אלא גם מאותה תחושה חד־פעמית של דיאלוג מוזיקלי חי. בשבילה אנחנו מגיעים לאולם הקונצרטים.
מישה מאיסקי | יבגני קיסין | יוליאן רחלין
לודוויג ואן בטהובן
שלישיית פסנתר בדו מינור, אופ׳ 1 מס׳ 3
שלישיית פסנתר ברה מז׳ור, אופ׳ 70 מס׳ 1 ("הרוחות")
שלישיית פסנתר בסי במול מז׳ור, אופ׳ 97 ("הארכידוכס")